אני ומתן בחוף פופויו, ניקרגואה.
נכתב ב- 25.10.06:
פגשתי אותה כבר בשדה התעופה ביוסטון, ארה"ב. ילדונת דקיקה עם שיער שטני. חייכה אלי כשחיכיתי בטרמינל, ואני תמיד מחזיר חיוך בחזרה. החלפנו מקומות במטוס כדי שנשב זה לצד זו, ונסענו ביחד להוסטל בסן-חוזה, קוסטה ריקה.
לקאמיל, כך קראו לה, היו תוכניות לנסוע להתנדב בחווה אורגנית בדרום מערב קוסטה ריקה, ובינתים טיילנו קצת ברחוב המרכזי של סן חוזה.
קאמיל קיפצה כמו איילה מדוכן לדוכן בשוק. בחנה תכשיטים, מזכרות. אכלנו ליצ'י ביחד, הראשון שאכלתי מימי. …מממ.. מתוק מתוק!
מתוק כמותה. בת 19 וכבר רוצה להציל את העולם. לעשות שלום, אהבה ותוך כדי להקים חווה אורגנית. באה לקוסטה ריקה לקבל ידע וניסיון לפני שהיא מתחילה את הקולג'.
בערב ישבנו ושתינו בירות בפאב של ההוסטל. קאמיל מדברת בהתרגשות על הנסיעה שלה מחר לחווה, ואני מצדי מספר לה על ישראל. אחרי עוד בירה ועוד חיוך, פתאום מתחשק לי לדחות את הפגישה עם מתן בניקרגואה ולנסוע להתנדב עם קאמיל בחווה.
אני מספר לה שהחלטתי להצטרף והיא צוחקת בשמחה והתרגשות, קוראת לי dude, מסבירה לי שיהיה awesome!
רבע שעה מאוחר יותר אני נכנס להתקלח. המים הקרים קיררו את העיניינים למטה והמוח שלי חזר לתפקד. פתאום אני קולט שהבחורה עשתה יותר מידי סמים בחיים שלה ושכנראה הסתובב לה קצת השכל.
אני מספר לה שהחלטתי בכל זאת לנסוע מחר לניקרגואה, אבל היא, מלאה בשמחה וציפייה תהיה כבר בסדר, איתי או בלעדי.
למחרת אני קם ב- 4:40, תופס אוטובוס ויורד בתחנה של ריבאס (Rivas) בניקרגואה. ברגע שאני יורד מהאוטובוס מסתערים עלי שני נהגי מוניות, ואני, בקושי זוכר לאן אני בכלל צריך להגיע בוחר אחד מהם ואנחנו נוסעים לחוף שנקרא Playa Popoyo.
הדרך מלאה מהמורות ואני והנהג מקפצים במונית. מבחוץ אני רואה בתים מאולתרים. אנשים יושבים בחוץ, עוסקים במטלות הבית או סתם נחים.
פתאום המנוע משמיע רעש מוזר. הנהג לא מתבלבל, מוציא מברג וניגש לחזק משהו. אח"כ הוא מסביר לי עם הידיים שהברגים משתחררים בגלל הקפיצות.
חוץ מעוד פעם אחת שנתקענו בשלולית ואני יצאתי לדחוף, לא היו עוד בעיות.
שוב, ברגע שאני יורד מהמונית ב- Popoyo מסתערים עלי אנשים ומזמינים אותי להישאר במלונות שלהם.
את הכפר הזה שנושק לאוקיינוס השקט, תוחם נחל מדרום. אני יוצא להתרחץ ופתאום מתן מגיע מהצד השני של הנחל. הוא רץ למים ואנחנו מתחבקים. מתרגשים להיפגש לאחר חודשיים שהייתי בארה"ב.
כשאני רואה אותו, אני מרגיש בטחון לפתע. בדיאבד, אני מבין שמתן סיפר לכל המקומיים שאני צריך להגיע ומכאן נבעה כל ההסתערות.
יא אללה
עד שחשבתי שחזרת למוטב והתעלה העמוקה שיש לך במוח התמלאה בנסורת ואתה שוב ילד ככל הילדים, אתה חוזר לי עם שטות חדשה.
אז רק שתדע ששמתי אותך כבר בריפורט ספאם כי הסבלנות שלי אוזלת
ואם תמשיך ככה אני אאלץ לפרסם פה עוד מכתב סגנון הברווזים במקלחת!! והמבין יבין
אהבתי את הסיפור, נחיתה רכב במקום שלא מכירים תמיד מוצלחת לעומתי שקיבלתי שתי מצלצלות שהגעתי להודו לדוגמא 🙂