שותים רק מיץ
נכתב ב- 7.11.2006
היום יום ראשון, בחירות בניקרגואה. כל המדינה מושבתת. הכל סגור, אי אפשר לקנות אלכוהול מאתמול עד מחר. אני מבלה את היום הזה בביתה של ניקול. הגענו אתמול בלילה.
ברגע שמתן עזב את המוטל, ראיתי אותה יושבת שרועה על הערסל. שחומה ודקיקה, עדינה וחייכנית. הכי דומה לנסיכה לטינית. אמה חיה בניקרגואה, אביה בקליפורניה. ישבנו לדבר והיא הזמינה אותי להצטרף אליה ולחברתה גילי להתארח בביתה שבמנגואה (הבירה).
למחרת, שבת בבוקר, אני קם מוקדם ונותן קפיצה לסופרמרקט, קונה מצרכים בשביל להכין שקשוקה. אתמול בערב היה יום שישי ולא עשיתי קידוש, מתחשק לי להיזכר בישראל.
השעה מוקדמת כשאני חוזר מהקניות וניקול וגילי עדיין ישנות. אני בודק כל כמה דקות לראות אם כבר התעוררו, אבל בסביבות 11:00 נמאס לי ואני מתחיל לבשל. המקומיות שבמטבח במוטל מבסוטיות לראות אותי חותך ירקות. בשמחה הן נותנות לי קצת שמן וביצים ששכחתי לקנות. ריח של בית ממלא את המטבח ואני נותן להן לטעום מהרוטב.
בינתים הנסיכה שלי מתעוררת, בדיוק בזמן כיאה לנסיכה אמיתית. ארוחת הבוקר שלי מוגשת עם לחם טרי ואנחנו נהנים, טורפים את הכל. באמת שיצאה אחלה שקשוקה.
מכאן, אנחנו נוסעים (מליאון) אל חוף הים. נסיעה קצרה יחסית אבל הכביש משובש.
חוף הים מקסים. הגלים מתנפצים בעוצמה על הסלעים והזמן עובר בסטלבט עד השקיעה כשאנחנו מחזיקים מיץ מקומי בידינו (כבר אמרתי שאסור למכור אלכוהול?! באמת שהופתעתי לגלות שהם מקפידים על כך!)
כשהשמש שוקעת אנחנו נכנסים למכונית וחוזרים לליאון. ארוחת ערב קצרה בשוק דוכני מזון ומכאן אני צריך לנהוג למנגואה (הסיבה שאני נוהג היא שניקול שברה את האצבע ברגל, וגילי יודעת רק על אוטומט).
המילה "משובש" מקבלת אצלי פרספקטיבה חדשה לגמרי בזמן שאנחנו נוסעים למנגואה. האורות ברכב מאירים ממש קרוב ואין מצב לנסוע יותר מ- 60 קמ"ש. הכביש מלא בורות, חורים, תעלות, ברזלים ואבנים. נסיעה שהיתה לוקחת בישראל 45 דקות אורכת כשעתיים. כולם באוטו עייפים ורק אני מזגזג בין המכשולים, ערני, דואג לנסיכה שלי.
המכוניות שעוברות ממול מסנוורות כי לאף אחד לא מזיזה העובדה שהוא מסנוור. אני נאלץ להאט וכמעט דורס חבורה של ילדים שהולכת על הכביש בחשכה.
מתחילים לראות את האורות של מנגואה, אנחנו מגיעים. לראשונה מזה כשבועיים-שלושה אני מתקלח במים חמים. שותים משהו והולכים לישון. הנסיכה ישנה לבדה כיאה לנסיכה, ואני במיטה של אמא שלה.
לא! האמא לא בבית, היא בחו"ל. אני עוצם עיניים ונרדם, מרגיש לי כאן כמו בבית.