ביום שישי האחרון פגשתי סופסוף את אורן התימני. לשמחת כולנו או אולי לצערנו הוא לא חלה בשפעת העופות. מה שכן, הנוצות שיש לו על הראש המשיכו בצמיחתן והראסטות שלו נראות סוף הדרך. נפגשנו אצל פטוש ביום שישי לפני כניסת שבת, בדיוק כמו שהיינו עושים פעם לפני שבקי נפטר ועברנו לבני-דרור.
פשוט עבר ניתוח בברך ביום שלישי האחרון. ניתוח מהסוג שהיינו קוראים עליו פעם בעיתון בהקשר של גדי ברומר ומחזיקים אצבעות שהברך תחזור להיות כפי שהיתה. הניתוח עבר בהצלחה על פי מה שהרופאים אומרים אבל אתה יודע איך זה, רק בעוד מספר חודשים הוא יוכל לבחון את הברך שלו. בינתים הוא מסתובב על קביים וחולם על סנובורד ותוך כדי מתפנק אצל ההורים.
פטוש הפציץ לאחרונה עם בחורות ואני מתקשה לעמוד בקצב שלו בלשון המעטה. זה נשמע מוזר להגיד וזאת שיחה אחרת לגמרי (רצוי על וויסקי שתמיד מחכה כאן למקרה שתפתיע) אבל נראה לי שפטוש ואני התחלפנו בתפקידים בכל מיני ניואנסים בכל מה שקשור בבחורות. אם פעם הייתי מבסוט על האופציה לנצל את היעדרותו מתל-אביב בשביל לפתוח עליו פער, אז היום זה לא ממש מזיז לי.
האוניברסיטה מלאה בבחורות איכותיות ואני ממש נהנה שם. אני די מפריע במהלך השיעורים ככה שכבר מכירים אותי לאט לאט. האחת עוד לא נמצאה אבל היא תגיע ואני אהיה שם בשבילה. הרבה אנשים שואלים אותי למה בחרתי ללמוד מקצוע נוראי כמו ראיית חשבון ואני מסביר שאני בכלל באתי לאוניברסיטה בשביל להתחתן…
אני חוזר רגע ליום שישי ביעבץ. כמו תמיד גם הפעם אסתר הוציאה לנו קוסקוס. נשארו בערך 10 דקות לכניסת שבת ואנחנו השתדלנו להכניס כמה שיותר כפות לפה. בסוף הרמנו ידיים, הצלחת היתה עצומה והיינו חייבים לזוז כל אחד מסיבותיו: שחר נזכר שתום מחכה לו באוטו כבר 10 דקות, מתן ואני כי שבת אוטוטו נכנסה ופחדנו להיתקע עם האוטו ביעבץ.
התחלתי להיכנס לסמסטר הזה כמו שצריך. הלימודים לא כל כך קשים אבל דורשים לשבת ולתרגל וקשה לי לאחרונה להיכנס למוד הנכון בשביל לימודים. שמתי לב שכשאני לא בלחץ של דברים אז אני מורח את הזמן ולא יעיל, אז החלטתי להעמיס על עצמי בתקופה הקרובה יותר עבודה ופרויקטים. מתחשק לי לי לנסוע בקיץ לספרד ואני עובד על זה מבחינה כספית. קח בחשבון שספרד לא כל כך רחוקה מאנגליה אבל בינתים אלוהים גדול.
בימי שני אין לי לימודים אז אני משתדל לעבוד עם מתן בימי שני ואם מסתדר אז גם בשישי. זה דורש ממני לשבת ולסיים את שיעורי הבית במהלך השבת וזה מבאס אבל אתה מכיר אותי בקטעים של משמעת. לשמחתי היו היום שמיים אפורים כך שלא התפתתי ללכת לים (יש משהו בעייתי בלהגיד את המילים "לשמחתי" ו-"שמיים אפורים" במשפט אחד. תשתדל תזכור את זה, בייחוד עכשיו כשאתה באנגליה). בכל מקרה, התעוררתי היום ב-8:00 בבוקר בשביל להספיק ללמוד עד הצהרים ואז ללכת לים, אבל כשראיתי את השמיים הבנתי שאין לי לאן למהר וחזרתי למיטה…
לא מזמן בנינו פרגולה חדשה אצל מתן בחצר במקום הישנה. זאת אמורה להיות פרגולה באמת יוצאת דופן. הגג שלה יהיה דק בפני עצמו והם ירחיבו את החלון שבקומה למעלה לדלת בכדי להגיע לדק. לאט לאט אני מתחיל לחשוב שיש איזו קרחת יער איפשהו בפינלנד עם שלט קטן שמודיע שניתן למצוא את כל העצים שפעם היו שם ברחוב המרגנית 17.
האתר שלי מפציץ בזמן האחרון. אני יודע שאני צריך להיכנס לעוד נישות אבל בינתים אין לי את הדרייב / אנרגיות וזה חבל. בחודש האחרון בקרו אצלי באתר למעלה מ- 4300 גולשים והוא מכניס כסף לא רע ביחס לנישה המצומצמת שלו. בכל רגע שאני לא מרחיב את עסקי באינטרנט אני מפסיד "כסף ללא עבודה" בעתיד.
הנה הלינק, אם תרצה לראות: אתר דק פרגולה.
ביום העצמאות האחרון ישבנו בדירה של פטוש ועשינו על האש. שחר דאג לבשר וקנה להפתענו אחלה סטייקים וקבבים בקיבוץ. אנחנו בנינו על כנפים סוג ב' של תנובה עם תוספת של נוצות אבל כנראה שהחוויות של התיכון יישארו בתיכון וטוב שכך. היינו שחר ותום, אפי ועינת, מתן וחבר שלו מהעבודה, טלי, פטוש ואני. אורית נשארה לעשות "על האש" עם המשפחה שלה ולעינבל לא היה חשק לבוא (סיפור אחר). אחרי שכולם חזרו הביתה אני ופטוש נסענו לאזור פלורנטין. היו שם ערמות וערמות של אנשים ברמה שכבר לא היה כיף, אז פשוט קנינו בירות והסתובבנו עד שנכנסנו לאיזה בר.
זהו, שייקה… נגמר לי הכוח… עדכונים בהמשך.
